מה כדאי לעשות בחודש אלול ??
כיצד ניתן ל"תפוס רוחניות " ?

התשובה, אני חושב, נמצאת בפרשת השבוע.

בפרשת השבוע התורה מזכירה ארבעה סוגי אנשים שחוזרים לביתם ואינם יוצאים למלחמה.

האחרון שבהם הוא הירא ורך הלבב ,
"ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו..".

רש"י במקום מביא את דעת רבי יוסי הגלילי שמבאר שהמדובר הוא במי שירא מעבירות שבידו.
השוטרים מכריזים אל מול העם שיוצא למלחמה שמי שירא מעבירות שבידו ילך וישב לביתו.

אינני מבין.
מדוע השוטרים מכריזים שמי שירא מעבירות שבידו יחזור לביתו,
מדוע שיחזור לביתו ? הרי הוא יכול לחזור בתשובה.
שיעמדו השוטרים ויכריזו שמי שירא מעבירות שבידו שיחזור בתשובה ??

בהמשך מביא רש"י את דברי הגמרא במסכת סוטה שמסבירה
מדוע הסמיכה התורה את שלושת הקבוצות הראשונות שחוזרות מעורכי המלחמה אל הקבוצה הרביעית.
מה הקשר בין מי שבנה בית חדש ולא חנכו,מי שנטע כרם ולא חיללו ומי שארש אשה ולא לקחה
לבין מי שירא מעבירות שבידו ?

על כך עונה הגמרא,
"לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם, שלא יבינו שהם בעלי עבירה,והרואהו חוזר אומר, שמא בנה בית,או נטע כרם,או ארש אשה.

התורה חסה על בעלי העבירה שלא יתביישו.

יתכן ואותו הסבר שמביאה הגמרא לסמיכות של שלושת הקבוצות הראשונות לקבוצה של בעלי העבירה,יתן גם מענה לשאלה הראשונה.

השוטרים אכן יכולים היו לומר לבעלי העבירה לחזור בתשובה.
אם כך היו אומרים ,ואותם בלי עבירה היו חוזרים בתשובה, הם לא היו צריכים לחזור לביתם.

אבל..מה עם הבושה ??
מי מתיר לשוטרים לבייש את אותם בעלי עבירה ??
מי מתיר לאותם שוטרים לגרום לאותם בעלי עבירה לעמוד ליד חבריהם ולהתבייש בכך שהם אלו שצריכים לחזור בתשובה ??

עדיף להורות להם לחזור לביתם יחד עם שלושת הקבוצות הראשונות
מאשר להורות להם לחזור בתשובה ולביישם.

אני לא אשכח את אותו מקרה שהייתי עד לו באחד מבתי הכנסת.
אחד מהאנשים ישב במקומו כשלידו הושיב את הילד שלו,ילד שהיה נראה כבן 11-12.
הילד שככל הנראה לא מצא עניין במילים שבסידור התחיל לזוז על מקומו בחוסר שקט.
הוא בהחלט הפריע לסובבים.

אביו של אותו ילד פנה לעברו ו"לחש" לו, כך שכל המתפללים שמעו,
' אולי מספיק ? תתבגר,אתה נמצא בבית כנסת '

את הפנים של הילד שהחליפו צבעים בהתחלה ללבן ואח"כ לאדום ,אף אחד מהמתפללים לא פספס.

מי התיר לאותו אבא לבייש את הילד כדי לחנכו בתפילה ??

"שופטים ושוטרים תתן לך …".
יש בחז"ל שדרשו את הפסוק על עניני התשובה שבחודש אלול.
שהאדם צריך לפקח ולבדוק את עניניו הרוחנים בחודש אלול.
אבל…"שופטים ושוטרים תתן לך…", בדגש על
ה"לך".
תדאג לעיניינים הרוחניים שלך ולא של חברך.

פעם אחת הגיעו מספר אנשים אל הרב שטיינמן,
לאחר שורה של אסונות שפקדו את הציבור וביקשו שיורה להם מה לומר לציבור,
במה כדאי להתחזק.
הרב שטיינמן,לאחר שחשב מספר רגעים,אמר להם כך ,
'אם אני יגיד להתחזק בצניעות,כל אחד יצביע על האחרים ויסביר להם שהם צריכים להתחזק..,
אם אגיד להתחזק בלימוד התורה או בשמירת הלשון,גם כן כל אחד יצביע על האחר ויאמר שההוא צריך להתחזק…
כך שיצא שבסופו של דבר אף אחד לא יתחזק.
אני חושב,כך הוא הוסיף,שכל אחד יודע בעצמו במה הוא צריך להתחזק,
פשוט תגידו לאנשים שצריך להתחזק.

רבי ישראל מסלנט ,אבי תנועת המוסר אמר כי ,
'צרכיו הגשמיים של זולתי הם צרכיי הרוחניים'
ובלשון היותר ידועה,
'הגשמיות של השני היא הרוחניות שלי'.

לגרום לאחר לחייך ,לדאוג שהאחר יהיה מאושר,.
לוודא שלא יפגע בשום צורה
כי צרכיו הגשמיים של זולתי הם צרכיי הרוחניים.

נו…אז תגידו אתם,איך תופסים רוחניות ??

===

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]